התפטרות בדין מפוטר

בהמשך לנאמר בטורים הקודמים, הכלל הוא שהתפטרות מן העבודה, איננה מזכה בקבלת תשלום פיצויי פיטורים, מלבד באותם מקרים חריגים המנויים בסעיפים שונים בחוק פיצויי פיטורים, להלן אמשיך ואסקור את סעיפי החוק.

חוזה לתקופה קצובה- סעיף 9 לחוק פיצויי פיטורים, מגדיר מקרה בו, אי-חידוש חוזה עבודה יהווה עילה לפיטורים כהתפטרות.

עובד המועסק על פי חוזה לתקופה קצובה והגיעה התקופה הקצובה לסיומה, רואים אותו כמפוטר.

יש לציין כי, במקרה בו מעסיק מעוניין לחדש את החוזה חלה עליו חובה להודיע על כך לעובד לפחות שלושה חודשים לפני תום התקופה הקצובה.

במקרה בו העובד, סירב לחדש את החוזה, על אף הצעת המעסיק, יראו אותו כמי שהתפטר.

סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג1963- קובע כדלקמן:

הרעת תנאים מוחשית- סעיף 11 (א)

התפטר עובד מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה, או מחמת נסיבות אחרות שביחסי עבודה שבהן אין לדרוש מהעובד להמשיך בעבודתו. 

קיימות שתי חלופות, האחת, התפטרות מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה, השניה, התפטרות מחמת נסיבות שביחסי עבודה לגבי אותו העובד שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו.

במקרה של הרעת תנאים ,על העובד ליתן הודעה למעסיק על כוונתו להתפטר וכן ליתן למעסיק הזדמנות סבירה לתקן.

במקרה של נסיבות שביחסי עבודה מדובר על מקרה בו עובד רשאי להתפטר אם עבד בתנאים ירודים הנוגדים את החוק ובנסיבות אלה, אין לדרוש מעובד, כי ימשיך בעבודתו.

השאלה אימתי נקלע עובד למצב שבו תנאי עבודתו הורעו בצורה מוחשית, דורשת התייחסות למכלול הנסיבות שהביאו להתפטרות.

מאמר זה נכתב בשנת 2013 כל האמור ברשימה לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי, על הקורא לפנות ולהתייעץ עם עו"ד המתמחה בתחום הספציפי בטרם נקיטת כל פעולה משפטית או הימנעות מנקיטת פעולה כזו או אחרת.